בנייני הרברט סמואל בע"מ ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון תל אביב

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התובענה על סף.

התובעות, רכשו זכויות במקרקעין, והמוכר שילם היטל השבחה. זכויות המוכרים, על פי האמור בכתב התביעה, לאור תשלום היטל ההשבחה, הומחו לתובעות.

על פי האמור בכתב התביעה, היטל ההשבחה שולם, אלא שהמדובר בהשבחה מוגבלת בזמן, אשר עתידה לפקוע בלא שיתאפשר מימושה.

לפיכך עותרות התובעות לחייב את הנתבעת/המבקשת בהשבת היטל ההשבחה ששולם.

הנתבעת מעלה מספר טענות:

1.היטל ההשבחה שולם על יסוד הסכמה בין הצדדים לאחר שנערכה שומה מוסכמת.

2.על יסוד התשלום הוצא אישור לרישום בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעות.

3.אין יריבות בין התובעות לנתבעת, באשר לא התובעות שילמו את היטל ההשבחה.

4.אין כל עילה בדין להשבה.

5.התביעה מוקדמת ולכן תיאורטית, שכן התוכנית המשביחה עדיין בתוקף.

6.העובדה שמדובר בתוכנית משביחה המוגבלת בזמן אינה משנה את העובדה כי התוכנית משביחה ולכן דרישת תשלום ההשבחה הייתה כדין.

במסגרת הדיון הציגה ב"כ הנתבעת את פסק דינם של כב' השופטים שנלר, ורדי ולבהר-שרון, בעניין ע"א 1793-09 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א נ' א.פ.צ השקעות בע"מ, (פורסם בנבו), (להלן: "פס"ד א.פ.צ."), מפי כב' השופט ורדי, התומך על פי הטענה בעמדת הנתבעת, באשר קובע כי תוכנית משביחה המוגבלת בזמן, הינה תוכנית כדין שיש לשלם בגינה היטל השבחה.

התובעות טוענות, כי המוכרים ששילמו היטל השבחה המחו את זכויותיהם לתובעות ולכן קיימת יריבות.

שאלת המחאת זכויות הינה שאלה שבעובדה, האם נעשתה המחאת זכות אם לאו. בפס"ד א.פ.צ. דן כב' השופט ורדי בשאלה זו, וסבור ניתן להמחות את הזכות לתבוע את ההיטל, ראה עמוד 6 לפס"ד א.פ.צ..

סבורני, כי דווקא האמור בפסק דין א.פ.צ. תומך בעמדת התובעות , כי אין להורות על סילוקה של התובענה על סף, וכך קובע כב' השופט ורדי בהסכמת חבריו להרכב:

"ובהתאמה לענייננו, וכפי שקבענו לעיל, על המשיבה לשאת בתשלום היטל ההשבחה, שכן זכויותיה בעקבות התוכנית המשביחה מומשו עם הסכם המכר, על-אף שמדובר בתוכנית מוגבלת בזמן, ולכל היותר, ומבלי להכריע בעניין, תוכל המשיבה בדיעבד ובמידה ולא תפעל בהתאם לתוכנית המשביחה עד פקיעתה, לתבוע השבה של היטל ההשבחה ששילמה ובקשתה תיבחן לגופה בהתחשב בנסיבות. "

שאלה זו של הזכות לתבוע השבה במידה ובעלים של המקרקעין לא מנצל את ההשבחה והתוכנית פוקעת, הושארה בצריך עיון. די לי בכך כדי להוביל למסקנה, כי אין מקום להורות על סילוקה של התובענה על סף, שכן יש לברר מהן הנסיבות שבהן ניתן יהיה להורות על השבה והאם נסיבות אלה מתקיימות בענייננו.

הנתבעת טוענת עוד, כי תשלום היטל ההשבחה נעשה על פי הסכם. התובעות בתגובה טענו, כי משך זמן ההשבחה, היינו העובדה כי קיים מועד פקיעה שעשוי להוביל למצב שבו לא ניתן יהיה מבחינה מעשית לנצל את ההשבחה, לא נלקח בחשבון על ידי השמאי המוסכם.

טענה זו לא עלתה בכתבי הטענות, ואם התובעות יסברו כי בכוונתם להעלותה, יואילו להגיש בקשה מתאימה הנוגעת לתיקון כתב טענותיהם.